השיר החדש "אני כאן" הוא איחוד כוחות מסקרן של שלושה מהאמנים המוערכים ביותר בארץ כיום. אביתר בנאי כתב והלחין, הוא שר יחד עם בן דודו אהוד בנאי ועל העיבוד וההפקה המוזיקלית חתום אסף אמדורסקי. כיאה לשיר שיוצא תחת ידיים של שלישיה כזאת מדובר בשיר מעולה.
"אני כאן" מתחיל לאט לאט ולשיא והקרשנדו שלו הוא מגיע באזור אמצע השיר כשאהוד מעלה את קולו באופן לא טיפוסי ושר "אני עף אני נפתח". מבחינת המילים, זה שיר שדורש הקשבה ובעיקר צריך לשים בצד את הציניות. שיר אישי, חשוף, שכולו לב ונשמה. אביתר בנאי טיפוסי.
כך אביתר עצמו כתב בפוסט בפייסבוק:
"אמרה לי מישהי , אתה יכול לדעת הרבה על עצמך , לפי איך שהבן שלך מרגיש כשאתה תופס אותו עושה משהו שאתה לא מרשה. האם הוא נבהל? מסתתר? או שהוא יודע שמותר לו לטעות? גם את עצמך אתה אוהב רק כשאתה מושלם ? או שמותר לך לטעות? מותר לך להיכשל ? משהו בדיבור שלי עם עצמי משתנה . כל רגשות האשמה האלה , הביקורת העצמית הקטלנית הזו . אני מחליף את הדיבור הפנימי לדיבור של אמון וחמלה . אהבה . בצומת הזו נכתב השיר הזה: אני כאן." סוף ציטוט.
אגב, רק בשבוע שעבר משרד החינוך הכריז על זכייתו של אביתר בנאי בפרס מפעל חיים לתרבות יהודית-ישראלית. מפעל חיים והוא סך הכל בן 45, מדהים. ועדת הפרס ציינה כי "אביתר בנאי אינו רק אמן, הוא איש רוח. הוא צייר המצייר בצלילים, שלוקח את המאזין למקומות רחוקים, משונים, אל מרתפי הנפש, וגורם לנו לחלץ מתוכם צעקה, דמעה, צחוק, תנועה, חיים". סוף ציטוט.
בעיניי, אחרי ששומעים את השיר החדש "אני כאן" אפשר – שוב – להבין מדוע הוא זוכה לשכון במעמד העל אליו הוא הגיע. בזכות ולא בחסד.
לסיכום, הבעיה היחידה שלי עם השיר ומפגש הפסגה הזה של אביתר בנאי, אהוד בנאי ואסף אמדורסקי היא שמדובר במפגש אחד בלבד.. עושה חשק לאלבום שלם.
