נערים שיכורים מתפרעים בנאנטס, צרפת. צמצום צריכת האלכוהול בנוער הביאה לירידה בפשע ובשיעור ההתאבדויות בערים שונות באירופה צילום: איי אף פי

היי בנטורל: כך איסלנד גמלה את בני הנוער מסמים ואלכוהול

הנוער האיסלנדי נהג לעשן גראס ולהשתכר עד שהמדינה החליטה ליישם תוכנית מהפכנית שמיגרה את התופעה כמעט לגמרי. השיטה: למנוע מראש התמכרויות בעזרת חוגי העשרה לילדים והדרכות הורים לחיזוק היחסים במשפחה. אז למה מדינות אחרות לא הולכות בעקבותיה?

אמה יאנג, מוזאיק 04.03.17, פורסם ב'כלכליסט'

השעה כמעט שלוש בצהריים ביום שישי שמשי, ופארק לאוגרדלור שבקרבת רייקיאוויק, עיר הבירה של איסלנד, נראה שומם. מדי פעם עוברת אשה שדוחפת עגלת תינוק, אך על אף בנייני הדירות הרבים שמקיפים את הפארק והעובדה שבתי הספר כבר סיימו את עבודתם להיום, לא נראה שום ילד באופק. אני מסתובבת באזור עם גודברג יונסון, פסיכולוג מקומי, והארווי מילקמן, מרצה אמריקאי לפסיכולוגיה שמלמד באוניברסיטת רייקיאוויק. גודברג אומר כי רק לפני 20 שנה בני הנוער האיסלנדים נחשבו השתיינים הכי כבדים באירופה. "לא היה אפשר ללכת במרכז העיר בשישי בערב, פשוט כי זה לא היה בטוח", מוסיף מילקמן. "הסתובבו שם חבורות של צעירים שיכורים שהפריעו לעוברים ושבים".

אנחנו מתקרבים לבניין גדול. "כאן נמצאת זירת ההחלקה המקורה", מצביע עליו גודברג. כמה דקות קודם לכן עברנו ליד שני אזורים שיוחדו לבדמינטון וטניס שולחן. בפארק יש גם מסלולי ריצה ובריכת שחייה מחוממת. סוף סוף אני מבחינה בכמה ילדים. הם משחקים בהתלהבות כדורגל על דשא מלאכותי. גודברג מסביר כי הצעירים לא מסתובבים כרגע בפארקים משום שהם משתתפים באחד מחוגי הספורט במתקנים או מבלים במועדונים של חוגי מוזיקה, ריקוד או אמנות. חלק מהם ודאי נסעו לטייל עם הוריהם. כל זאת בזכות התוכנית המהפכנית של איסלנד למיגור צריכת אלכוהול וסמים בקרב הנוער.

איסלנד מככבת כיום בצמרת הטבלה האירופית של בני הנוער עם אורח החיים הבריא ביותר. שיעור הנערים והנערות בגילאי 15–16 שהשתכרו מאלכוהול צנח מ־42% בשנת 1998 ל־5% בשנה שעברה. במקביל, שיעור הנערים שעישנו גראס ירד מ־17% ל־7%, ואילו שיעור המעשנים סיגריות רגילות על בסיס יומי התכווץ מ־23% ל־3% בלבד. כדי להשיג את התוצאות חסרות התקדים הללו עברה החברה האיסלנדית כולה שינוי קיצוני שהתבסס על "המחקר האינטנסיבי והמקיף ביותר על רמות הלחץ בחיי בני נוער", כפי שמתאר זאת מילקמן.

ההתמכרות מתחילה לפני הסם
"עמדתי בעין הסערה של מהפכת הסמים", מספר לי מילקמן על כוס תה בדירתו. בתחילת שנות השבעים, כשהתמחה בבית החולים הפסיכיאטרי בלוויו בניו יורק, "LSD כבר היה בשימוש, ואנשים רבים עישנו מריחואנה. היתה התעניינות רבה בשאלה מדוע אנשים מעדיפים סמים מסוימים". הדוקטורט שכתב הסתיים במסקנה שאנשים יבחרו בין הרואין לממריצים (אמפטמינים) לפי האופן שבו הם מתמודדים עם לחץ. משתמשי הרואין רוצים להקהות את החושים, ואילו צרכני ממריצים מעוניינים להתעמת ישירות עם הלחץ.

בהמשך עבודתו פיתח מילקמן את הרעיון שאנשים מתמכרים לשינויים בהרכב הכימי במוח עוד לפני השימוש בסם. כך למשל, נערים שחיפשו ריגושים, השיגו אותם על ידי גניבת מכשירי רדיו ואחר כך מכוניות, או על ידי צריכת סמים ממריצים. ומתוך התיאוריה הזאת התפתחה אחת נוספת: "מדוע שלא נארגן תנועה חברתית לריגוש טבעי, לאנשים שמתמסטלים מההרכב הכימי של המוח שלהם? זה נראה ברור שאנשים ירצו לשנות את המודעות שלהם, בלי ההשפעות ההרסניות של סמים".

ב־1992 זכה הצוות שלו בדנבר במענק ממשלתי של 1.2 מיליון דולר עבור "פרויקט גילוי עצמי", שהציע לבני נוער חלופות טבעיות לריגוש המתלווה לצריכת סמים או ביצוע פשעים. מורים, אחיות בבתי ספר ויועצים הפנו אליהם תלמידים בגילאי 14 ומעלה, שהסתבכו עם סמים ועבירות קלות. "לא אמרנו להם שהם מגיעים לקבל טיפול, אלא אמרנו שנלמד אותם כל מה שירצו: מוזיקה, ריקוד, היפ הופ, אמנות, אמנויות לחימה". ההנחה היתה שהחוגים השונים יספקו מגוון של שינויים בהרכב הכימי במוחות הילדים, ויעניקו להם כלים להתמודד באופן טוב יותר עם החיים.

במקביל למדו הילדים כישורים מועילים, שהתמקדו בשיפור המחשבות שלהם על עצמם ועל חייהם, ובאופן שבו תקשרו עם אחרים. "העיקרון המרכזי היה שחינוך נגד סמים לא עובד, כי אף אחד לא מקשיב לשיעורים. מה שכן היה נחוץ הוא כישורים להתמודדות עם החיים שיאפשרו לפעול לפי המידע הזה", אומר מילקמן. לילדים נאמר שמדובר בתוכנית הנמשכת שלושה חודשים, בפועל חלק מהם המשיכו בה חמש שנים.

מילקמן הגיע לאיסלנד לראשונה ב־1991 כדי להרצות על עבודתו, ומאוחר יותר מונה לשמש יועץ במרכז הראשון שנפתח במדינה לטיפול בבעיות סמים בקרב בני נוער, בעיירה טינדאר. "המרכז תוכנן סביב הרעיון שצריך לספק לנערים דברים טובים יותר לעשות", הוא מסביר. אחת ההרצאות של מילקמן משכה את תשומת לבה של חוקרת צעירה באוניברסיטת איסלנד ששמה אינגה דורה זיגפוסדוטיר, שעסקה בשאלה אם אפשר למנוע מראש מילדים לשתות ולהשתמש בסמים על ידי שימוש בחלופות בריאות כחלק מתוכנית שאינה מיועדת רק לטיפול בילדים עם בעיות, אלא לכלל האוכלוסייה. כאן התרחשה התפנית החדה בתוכנית — מטיפול למניעה.

המקלות והגזרים

האם שתיתם אלכוהול אי פעם? אם כן, מתי היתה הפעם הראשונה? האם השתכרתם אי פעם? האם עישנתם סיגריות? אם כן, באיזו תדירות אתם מעשנים? כמה שעות אתם מבלים עם ההורים? האם יש לכם מערכת יחסים קרובה עמם? באילו פעילויות אתם משתתפים?

שאלות כאלה הופיעו בשאלון שניתן לבני ובנות 14–16 בבתי הספר באיסלנד בשנת 1992. הממצאים המדאיגים חשפו הבדלים ברורים בין חיי הנערים ששתו, עישנו והשתמשו בסמים, לבין אלה שלא עשו זאת. כמה גורמים התגלו כאמצעי הגנה חזקים: השתתפות בפעילויות מאורגנות, בייחוד ספורט, שלוש או ארבע פעמים בשבוע; הזמן הכולל של בילוי עם ההורים במהלך השבוע; ההרגשה שלצוות בבית הספר אכפת מהם; והימנעות מבילוי מחוץ לבית בשעות הערב המאוחרות.

"באותה תקופה המדינה כבר החלה בתוכניות נגד צריכת סמים", אומרת זיגפוסדוטיר, ששימשה עוזרת מחקר בסקרים. "מרביתן היו מבוססות על חינוך". הילדים הוזהרו מהסכנות שמתלוות לאלכוהול וסמים, אך בדיוק כפי שמילקמן הבחין כבר בארצות הברית, התוכניות לא עבדו. "רצינו למצוא גישה אחרת".

גם ראש עיריית רייקיאוויק רצה לנסות משהו חדש, והורים רבים הרגישו כמוהו, מוסיף יון זיגפוסון, אחיה של אינגה ועמית שלה. ב־1999 הוא הצטרף למרכז החדש למחקר וניתוח חברתי שהוקם באיסלנד. "המצב היה חמור", הוא אומר. "היה ברור שחייבים לעשות משהו". בהתבסס על נתוני הסקרים ותובנות ממחקרים, כולל זה של מילקמן, הושקה בהדרגה תוכנית לאומית חדשה, שנקראה "נעורים באיסלנד". החוקים שונו. קניית טבק הפכה לא חוקית מתחת לגיל 18; קניית אלכוהול הוגבלה לבני יותר מ־20; ונאסר פרסום מוצרי טבק ואלכוהול. חוק נוסף אסר על ילדים בגילאי 13–16 להסתובב מחוץ לבית אחרי השעה עשר בלילה בחורף, ואחרי חצות בקיץ. החוק עדיין בתוקף גם כיום.

במקביל נקטה המדינה צעדים לחינוך ההורים ולחיזוק הקשרים שלהם עם בתי הספר באמצעות ארגוני הורים, שהוקמו בכל בית ספר לפי דרישת חוק. ההורים נדרשו להשתתף בדיונים על חשיבות מספר השעות שהם מבלים עם הילדים, במקום הסתפקות ב"זמני איכות" פה ושם. ההרצאות הסבירו להם גם את החשיבות שבלשוחח עם הילדים על חייהם, שיידעו מי החברים שלהם וידאגו שיישארו בבית בערבים.

"בית ובית ספר", ארגון הגג הלאומי לקבוצות הורים, הציג חוזים שעליהם חתמו ההורים. התוכן השתנה בהתבסס על קבוצות הגיל, והארגונים השונים הוסיפו סעיפים לפי ראות עיניהם. עבור ילדים בגילאי 13 ומעלה, ההורים התחייבו לציית לכל ההמלצות, ובהן ההמלצה לא לאפשר לילדים לקיים מסיבות בלי פיקוח מבוגרים. ההסכמים עזרו לחנך את ההורים ולחזק את הסמכות שלהם בבית, מסבירה הרפינה זיגריונסטודייר, מנהלת ארגון בית ובית ספר. "זה הקשה עליהם להשתמש בתירוץ השכיח ביותר שקיים: 'אבל כולם עושים את זה!'".

אלא שהסנקציות והאכיפה היו רק צד אחד של המטבע. הצד החדשני והמשמעותי בתוכנית היה לייתר את הצורך של ילדים בחומרים האסורים על ידי מתן חלופות בריאות למימוש הצרכים הרגשיים שהם מספקים. הממשלה הגדילה את המימון לחוגי ספורט, מוזיקה, ריקוד ואמנות, וילדים ממשפחות מעוטות יכולת זכו לעזרה במימונם. ברייקיאוויק, למשל, שבה מתגוררים יותר משליש תושבי המדינה, הוענקו למשפחות מענקים שנתיים בסך 35 אלף קרונות (1,135 שקל, לפי שער המטבע הנוכחי) לכל ילד כדי לממן את חוגי ההעשרה.

והשאלונים נמשכו. בכל שנה כמעט כל הנערים באיסלנד ענו עליהם, כלומר מידע מעודכן ומהימן היה זמין בכל עת. והתוצאות היו מדהימות. בשנים 1997–2012, שיעור בני 15–16 שמבלים לרוב או תמיד עם הוריהם בימי השבוע הוכפל — מ־23% ל־46%; שיעור בני הנוער שהשתתפו בחוגי ספורט מאורגנים ארבע פעמים בשבוע לפחות טיפס מ־24% ל־42%; זאת במקביל לצניחה החדה בשיעור המעשנים והמשתכרים.
תופעה עולמית, נסיבות מקומיות

יון זיגפוסון מתנצל על כך שאיחר בכמה דקות. "היתה לי שיחת חירום". היא היתה קשורה לאחת הערים ברחבי העולם שאימצו באופן חלקי את הרעיונות של פרויקט נעורים באיסלנד. הפרויקט המורחב, נעורים באירופה, שבראשו עומד זיגפוסון, יצא לדרך ב־2006 לאחר שהנתונים המרשימים מאיסלנד הוצגו בפגישה של ארגון ערים אירופיות נגד סמים (ECAD), "ואנשים החלו לשאול: איך אתם עושים זאת?" הוא נזכר.

בניגוד לאיסלנד, ההובלה של נעורים באירופה נעשית ברמה המוניציפלית, ולא בידי הממשלות. נכון לעכשיו, 35 ערים נוטלות בה חלק בהיקפי פעילות שונים. השיטה תמיד זהה: זיגפוסון וצוותו משוחחים עם הרשויות המקומיות ומנסחים שאלון שכולל את שאלות הליבה מהשאלון המקורי בתוספת שאלות שהותאמו למקום. כך למשל, הימורים מקוונים התגלו כבעיה בחלק מהאזורים, והרשויות רצו לדעת אם יש לכך קשר להתנהגות בעייתית אחרת. חודשיים לאחר שהשאלונים המלאים מועברים לאיסלנד, הצוות שולח בחזרה דו"ח ראשוני עם התוצאות, ומידע השוואתי לאזורים אחרים.

הצוות ניתח 99 אלף שאלונים ממדינות שונות, מאיי פארו, מלטה ורומניה עד דרום קוריאה ולאחרונה אף ניירובי וגיניאה־ביסאו. באופן כללי, התוצאות מצביעות על כך שבכל הקשור לצריכת סמים בקרב בני נוער, אותם גורמי מניעה וסיכון שזוהו באיסלנד חלים בכל מקום אחר. אם כי ישנם כמה הבדלים: באחת המדינות הבלטיות, למשל, ההשתתפות בחוגי ספורט התגלתה דווקא כגורם סיכון. חקירה מעמיקה חשפה את הסיבה: מועדוני הספורט נוהלו בידי אנשי צבא לשעבר שהשתמשו בסמים בוני שרירים ונהגו לשתות ולעשן. כאן התגלתה בעיה מקומית ומוגדרת היטב שאפשר לטפל בה.

נערים שיכורים מתפרעים בנאנטס, צרפת. צמצום צריכת האלכוהול בנוער הביאה לירידה בפשע ובשיעור ההתאבדויות בערים שונות באירופה צילום: איי אף פי

בואו נהיה בקשר!

מלאו את הטופס ואני אחזור אליכם בקרוב.

יום 1 | 27.7.22 | נחיתה

ניפגש בשדה התעופה בן גוריון לטיסה שתנחת באיסלנד בצהריים, לאחר עצירת ביניים בציריך נאסוף את המזוודות והג'יפים ונצא לרייקיאוויק, עיר הבירה הצפונית בעולם. נתמקם במלון, נאכל ארוחת ערב ונצא לחגוג את תחילת הטיול באטרקציה הכי שווה בעיר והכי איסלנדית - המרחצאות החמות של הסקיי לגון!

משך נסיעה: 50 ק"מ
מסע 25.7.2022
יום 2 | 28.7.22 | מעגל הזהב - המיטב של איסלנד

היום הראשון המלא ובו נבקר באתרים האיסלנדיים האולטימטיביים - גייזר המקורי, מפלי הזהב גולפוס, ת'ינגווטליר - המקום בו כל הסיפור של איסלנד מתחיל ונאכל ארוחת צהריים מיוחדת במיקום יוצא דופן..

משך נסיעה: 320 ק"מ
מסע 25.7.2022
יום 3 | 29.7.22 | לנדמנלאוגר - שמורת ההרים הצבעוניים

היום נתחיל להנות באמת מהג'יפים שלנו - עמוק לתוך השטח, ה-highlands האיסלנדיים! נחצה נחלים, נטפס על הרים ונגיע למקומות מופלאים! לנדמנלאוגר באיסלנדית ''בריכות העם'' הוא אזור יוצא דופן בנוף המשתקף בו, סלעי ריוליט צבעוניים וגבעות אין-ספור שנראות כאילו נחתו מספר פנטזיה. נבחר מסלול אחד להליכה רגלית טובה ונמשיך לאורך היום בדרך הנופית שהעין לא תוכל לשבוע. עם ערב נשב בכיף במסעדה טובה ונקבל יחד את השבת.

משך נסיעה: 385 ק"מ
מסע 25.7.2022
יום 4 | 30.7.22 | ארץ הסאגות

היום נרד לעומקה של איסלנד - נכיר את המושג האיסלנדי ''סאגה'' והעושר ההיסטורי הטמון בו, בעיירה היפה רייקהולט נתוודע לאחת הדמויות המרתקות בתולדות האומה הצפונית - סנורי סטולרסון. לאחר מכן נרד לעומקה של איסלנד מילולית, בביקור במערת הלבה הגדולה ביותר באי. נטייל אל מעיינות חמים טבעיים ויפהפיים יוצאי דופן ואם נספיק נבקר גם במפלים המהפנטים: ''מפלי הלבה''.

משך נסיעה: 280 ק"מ
מסע 25.7.2022
יום 5 | 31.7.22 | העיר הגדולה הקטנה בעולם

לאחר ארבעה ימים בטבע ולכבוד סוף השבוע האיסלנדי נכיר את עיר הבירה רייקיאוויק מעט טוב יותר, נטייל בעיר שמגדירה עצמה בתור ''העיר הגדולה הקטנה ביותר בעולם'', נפגוש אנשים מעניינים, נפקוד את השוק המקומי, אם מזג האוויר יאיר פנים נקפוץ לפסטיבל עירוני ונעוף מעל איסלנד.

משך נסיעה: אולי מעט בתוך העיר
מסע 25.7.2022
יום 6 | 1.8.22 | איסלנד הגיאותרמית

היום נגיע ל''נחל המעשן'' - מסלול מטריף ביופיו בטבע הבראשיתי של איסלנד לאורך נחל חם, נוכל גם לרחוץ בו ולאכול במסעדה שממקומת בנוף שאין דומה לו. נבקר במפעל להפקת אנרגיה גיאותרמית ונלמד כיצד האיסלנדים רותמים את איתני הטבע בהם הם חיים לטובתם.

ולעת ערב: הפתעה! :)

משך נסיעה: 100 ק"מ
מסע 25.7.2022
יום 7 | 2.8.22 | תורסמורק - היער של תור

לקראת סוף הטיול ניקח את הג'יפים שלנו פעם נוספת לעומק השטח בטיול יוצא דופן לאחת הפנינות המדהימות ביותר של איסלנד! בשמורת תורסמורק יש הזדמנות מיוחדת לראות את הטבע האיסלנדי במיטבו. נוף מרהיב של קרחונים, נהרות,  הרים ונחלים מכל עבר. כמובן שגם כאן נגלה את המקום גם דרך הרגליים שלנו בטיול יומי לא קשה במיוחד אך מספק מאוד!

משך נסיעה: 320 ק"מ
מסע 25.7.2022
יום 8 | 3.8.22 | מסיימים בשיא

היום האחרון של הטיול יוקדש לשיט לאי הקטן והמיוחד וידיי נשמע את סיפור המקום ונסכם את המסע שלנו. בהמשך היום ניסע רחצה משותפת, מרגיעה ומענגת בלגונה הכחולה המפורסמת והנהדרת וארוחת ערב מסכמת וחגיגית :)

נחזיר את הרכבים לעת ערב  ונמריא חזרה הביתה עייפים, מרוצים ומלאים בחוויות ב-00:25

משך נסיעה: 50 ק"מ
מסע 25.7.2022