ראשית שנות ה-90'. אחר-הצהריים. סלון. אני בן 7, אולי 8, רואה טלוויזיה עם אחי. ערוץ אחד. לא היו עוד אפשרויות. יש סרט מצויר. מתאים לנו. בסרט רואים זוג מבוגר מאנגליה, הם כל הזמן בבית שלהם, מדברים אחד עם השני ומתכוננים לאיזה משהו. מסתבר שהם מתכוננים למלחמה אטומית. לאט לאט הם מגלים שכל העולם בעצם כבר נחרב והם היחידים ששרדו. אני בן 7, אולי 8, רואה טלוויזיה עם אחי.
"כשהרוח נושבת", סרט מ-1986 על הפחד הכי גדול של האנושות אחרי הירושימה ונגסקי, לא יצא ולא ייצא לי מהראש. סרט מצמרר ומפחיד במובנים הכי תהומיים שיש. ואין בו סצינה אחת של דם ואין בו אף דמות של רשע. רק שני קשישים בריטיים נחמדים שנשארו לגמרי לבד. איך לעזאזל זה שודר אחר הצהריים בערוץ אחד? כנראה מישהו שם ברשות השידור לא צפה בסרט ופשוט הניח שאם זה מצוייר, זה לילדים. אם הערוץ לא היה נסגר כבר הייתי מבקש שמישהו ייתן את הדין על השגיאה הפטאלית הזאת..
בסרט הזה צפה גם רמי פורטיס. החוויה גרמה לו לכתוב שיר חדש.
"שקיעתה של הזריחה נכתב לאחר שראיתי סרט אנגלי מצוייר שנראה תמים ומיושן לכאורה ונקרא 'when the wind blows'. זוג מבוגר הכי פשוט שפתאום באמצע החיים שלהם מתרחשת שואה גרעינית. נופלת פצצה אטומית על לונדון. זה סרט מצוייר אבל בעצם איום ונורא. הסרט עשה לי משהו והלכתי עם ההשראה שהוא נתן לי."
שקיעתה של הזריחה הוא השיר שתמיד מתנגן בראשי בימים האלה באוגוסט, הימים בהם נחתמה מלחמת העולם השניה באופן המחריד מכל. מלחמת העולם השנייה גבתה את חייהם של כ-65 מיליון בני אדם, למעלה מ-3% מהאנושות. המספרים הם בלתי נתפסים. האופנים בהם נרצחו ונהרגו בני האדם הם בלתי נתפסים.
לכתוב על הנושא קשה לי באופן קיצוני. אני רוצה לכתוב כי צריך לזכור, כי צריך לדעת, כי זה לא נגמר ונשאר מאחור. אני מתקשה לכתוב כי זה גדול עליי, מפחיד מדי, עצוב כל כך.
בדיוק אתמול – 9 באוגוסט, לפני 73 שנים – ארה"ב הטילה פצצת אטום על העיר נגסאקי שביפן. כ-73 אלף איש נהרגו באופן מיידי, ומספר שווה של אזרחים נפצעו. לימים מתו מייסורים מתמשכים עוד עשרות אלפי אזרחים כתוצאה מאוחרת של אותן הפצצות.
שלושה ימים קודם לכן, ב-6 באוגוסט 1945, בשעה 8:15 בבוקר העיר הירושימה הפכה תוך שניות לתופת גרעינית לאחר הטלת הפצצה האמריקאית עליה. מעל 118 אלף בני אדם נהרגו במקום ו-30 אלף נפצעו אנושות – 47% מאוכלוסייתה של העיר.
מאז הפכו הירושימה ונגסאקי, יחד עם אושוויץ, לסמלים המזעזעים ביותר של מלחמת העולם השניה. המין האנושי הגיע לנקודת מפנה בה הוא יכול לבצע, בלחיצת כפתור, רצח-כל של עצמו. התובנה הבלתי ניתנת לעיכול הזאת של התקדמות טכנולוגית מרחיקת לכת עד כדי השמדה עצמית טוטאלית נמצאת במאחורה של הראש של כולנו. "האנושות הגיעה עתה, לראשונה בתולדותיה, ליכולת להביא לקִצָּה שלה". אמר נשיא ארה"ב באמצע שנות החמישים דוויט (אייק) אייזנהאואר. פצצות האטום חתמו את מלחמת העולם השניה ופתחו עידן חדש בו החזיונות האפוקליפטיים ביותר הפכו למציאות. מאז השימוש הראשון בפצצות אטום העולם נכנס לסחרור נורא של חימוש גרעיני. האימה שולטת בכיפה וכל מעצמה שמעוניינת לשרוד בעולם כזה צריכה להיות בעלת יכולת הרתעה גרעינית משמעותית.
במציאות הזאת שמלווה אותנו עד היום, ונולדה בשישה ובתשעה באוגוסט 1945, כל בן אנוש יודע את העובדה הקרה והנוראית שאלו הם פניה של החברה האנושית אליה הוא משתייך. הסופר גרי סטאהל כתב ב-1987: "השמדה כוללת אינה רק איום לשואה בעתיד – היא מצביעה על קיומו של עיוות שכבר התחיל: ב'זוכרנו' עתיד אפשרי כזה אנחנו מכרסמים בהווה כמות-שהוא". למאמר הוא קרא "לזכור את העתיד" והטענה המרכזית שלו היא שהעבר אינו נשאר בעבר. הוא התרחש, אנחנו יודעים אותו ולכן הוא משמש תמידית כאופציה לעתיד. ומכיון שהוא אופציה לעתיד, ההווה כבר עכשיו בעצם מוביל אותנו לשם. הוגה אחר בשם ברל לאנג כתב "בצל האיום ברצח-עם וברצח-כל הופכת ההישרדות לגרעין האוטופי" עולם שיש בו פצצות אטום הופך גם אותנו לאטומים-אטומים, פרודים זה מזה ושואפים ללא יותר מאשר הישרדות.
"עולם האדם עומד בתחילת משבר גדול. אין אנו רואים אלא את סימניו החיצוניים, והם איומים כל כך שעל פי רוב נדבקים מבטינו בהם ואינם מעיזים לחדור פנימה. שם, בפנים, מקנן הדבר האיום ביותר, הוא – האדם בלי אמת … האור מסתלק מאתנו. ואין זה ליקוי מאורות, שאת מהלכו יש בידינו לחשב, אלא אלה שאינם מרמים את נפשם חשים, מה שחשו אדם וחוה החוטאים, לפי סיפור האגדה, ששקעה השמש בפעם הראשונה והם לא ידעו אם תשוב ותזרח."
כך כתב הפילסוף והמחנך היהודי מרטין בובר בספטמבר 1945, רגע אחרי נפילת הפצצות. אדם בלי אמת. שמש ששוקעת בפעם הראשונה. מי יודע אם תזרח שוב.
אין ספק שזוהי שקיעתה של הזריחה.
כלב מתרוצץ על גבעה כתומה
נובח ומחפש פינה
בון-ז'ור מיסיה, איזה יום יפה
הארנבות שוב במסע
גמדים צוחקים ומשחקים בחול
עולם שמח וכחול
שמש לבנה מטילה קצת אור
צובעת אופק בשחור
אין פנאי, אין פנאי ואין עוד תקווה
הכל מתמוטט, נשאר רק חלום
כשהפטרייה הופיעה, פתאום בחלון
אין ספק ש… אין ספק ש…
זוהי שקיעתה של הזריחה
בוקר שוב עולה שקט ודממה
האדמה היא צל שחור
ערפל צהוב נח על פני החוף
אין כבר עיר ואין רחוב
קשת בענן, נמלה, ציפור
הכל נעלם ולא יחזור
שמש לבנה מטילה קצת אור
צובעת אופק בשחור
אין פנאי, אין פנאי…
אין לי איזה סוף אופטימי לטור הזה. אני כותב עכשיו ושומע ברדיו על אזעקות בדרום ותקיפות בעזה. לפעמים אכן נראה שלנצח נאכל חרב וקהלת המקראי כבר אמר "מה שהיה הוא שיהיה". אבל אולי בכל זאת, צריך לזכור שההיסטוריה היא לא רצף דטרמינסטי של אירועים. שהאטום הוא מעשה ידי אדם. אותם יצור אנושי שידיו יודעות גם ללטף, ליצור, לכתוב, לגעת. ואולי פשוט צריך לזכור את המילים הפשוטות והמדויקות של יהודה עמיחי: "גם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות".
*למי שמעוניין לקרוא עוד, הנה קישור למאמר מאוד מעניין וחשוב שכתב חברי עמוס נצר לפני 3 שנים, לציון 70 שנים להטלת הפצצות.
אל תהססו! שלחו לי הודעה עוד היום ונדבר בקרוב.
ניפגש לפנות בוקר בשדה התעופה בן גוריון לטיסה שתנחת באיסלנד בצהריים, לאחר עצירת ביניים בציריך נאסוף את אור-לי, רענן, המזוודות והג'יפים ונצא לרייקיאוויק, עיר הבירה הצפונית בעולם. נתמקם במלון, נאסוף גם את הילל ונצא לחגוג את תחילת הטיול באטרקציה הכי שווה בעיר והכי איסלנדית - המרחצאות החמות של הסקיי לגון! רגועים ומחוחממים נחזור למלון לארוחת ערב ולילה טוב איסלנד :)
היום הטיול מתחיל באמת, ואין כמו להתחיל בעומק השטח האיסלנדי באזור מדהים ביופיו - ת'ורסמורק: היער של ת'ור, אל הרעם האימתני מהמיתולוגיה האיסלנדית. כאן יש הזדמנות מיוחדת לראות את הטבע האיסלנדי במיטבו. נוף מרהיב של קרחונים געשיים (יש דבר כזה), נהרות יוצאי דופן, הרים ונחלים מכל עבר. נגלה את המקום כמובן גם דרך הרגליים שלנו בטיול יומי טוב ומספק מאוד!
היום נבקר בעמק ת'יורסה הפלאי, נשתמש בג'יפים שלנו בדרכי העפר של איסלנד המכוסות שלג רוב השנה ורק ביולי ואוגוסט, לאחר המסת השלגים וטרם ירידת השלגים הבאים, ישנו חלון זמן להתרשם מאזור מרוחק ומבודד זה בו נמצאים הדרכים היפות של איסלנד, מפלים עוצרי נשימה, בתים ויקינגים ונווה מדבר ארקטי - תופעה ייחודית ביותר.
היום נתחיל להבין מדוע איסלנד נקראת איסלנד – בשיא היום נלך יחד על קרחון מידרסאליוקול ואף נלמד לומר את שמו 😊 לפני הקרחון נבקר במפלי הדרום המרשימים והמפורסמים, וגם בכאלה מוכרים פחות ומדהימים לא פחות.. אחה"צ נבקר בנקודה הדרומית (והגשום) ביותר באיסלנד: ויק, נקוה להישאר יבשים ולטייל באתרים הסמוכים לכפר היפה, משם נמשיך עד לכפר בעל השם הקליט - קירקיאבאיירקלאוסטר.
את בוקר יום שישי נפתח בקניון פיאד'רארגליופור וגם היום: נלמד לומר את שמו! הקניון נבחר שנה אחר שנה לאחד מעשרת הקניונים היפים בעולם, נבין מדוע ונשמע מי צילם בו קליפ ומה התרחש לאחר מכן.. משם נמשיך לגולת הכותרת: חוף היהלומים ולגונת הקרחונים. אחרי שיט זודיאק מהיר שיביא אותנו למפגש אינטימי וקרוב עם הקרחון ולאחר שנחזיר את הלסת למקומה נגיע למלון יוקטולט לארוחת ערב טעימה.
שבת בבוקר יום יפה, ניסע על כביש הטבעת לאורכם של הפיורדים היפים, המבודדים והמרוחקים של מזרח האי.
בכפרים הקטנים לאורך החוף אולי נצליח לקלוט משהו מאורח החיים האיסלנדי הטיפוסי רווי הניגודים, על החורף הקשוח והחושך הבלתי נגמר ואל מולו ימי הקיץ שטופי שמש חצות, הים שמעניק דגי בקלה ופרנסה אך בסערות קשות גם דורש מחירים נוראיים, חיים של חברה קטנה בה כולם תלויים זה בזה אך לאו דווקא מדברים זה עם זה.. יום של roadtripin חוויתי, ייחודי ויפה של איסלנד הפחות תיירותית.
היום נגיע לנקודה הצפונית ביותר במסלול שלנו, כמעט החוג הארקטי (קו רוחב 66 צפון), כאן השמש לא שוקעת ביום הארוך של השנה. בדרך נעצור בקניון קסום בעל מי טורקיז ועמודי בזלת משושים הסוגרים עליו משני צידיו, נבקר במפל העוצמתי באירופה אשר כמות המים הזורמת בו היא פשוט בלתי נתפסת, נרחץ ב- infinity poolבמעיין חם בעיירת האירוויזיון הנהדרת הוסאביק, שם גם נישן הלילה במלון מעולה – בקיצור, עוד יום מדהים.
חלק ארי מהיום יוקדש לאגם מיוואט, אגם יוצא דופן בתופעות הטבע הגיאולוגיות הגלומות בו – גייזרים, שדות לבה, שדות גיאותרמיים, הרי געש, לועות מדומים – והכל על תא שטח של קילומטרים בודדים. האגם נמצא בבקע שבין שני הלוחות הטקטוניים וזה מסביר את כל ההתרחשות הדרמטית שנראה סביבנו. לאחר ביקור באזור יוצא דופן נחזור לנשום אוויר בקצת ציביליזציה – אקוריירי, בירת הצפון של איסלנד, עיר יפה, צעירה ומגניבה. לאחר מכן נמשיך לעבר ורמהילד לארוחת ערב והכנות לקראת יום המחרת המטורף.
הבוקר חשוב לזכור שמיכלי הדלק בג'יפים שלנו מלאים ויש לנו נשנושים ברכבים מכיוון שאנו עולים על דרך עפר היסטורית ויפה בשם דרך קיולור או f35 ובמהלך הדרך לא נפגוש יותר מדי זכר לציבילזציה. נבקר בקרלינגרפיוטול שהוא הירח, בלי מרכאות, מקום יוצא דופן ביופיו ובתופעות הטבע המתקיימות בו כולן אחת לצד השניה. אלוהים לא סיים כאן את העבודה והכל עוד מתעצב וחי. לאחר הביקור בירח נחזור לכדור הארץ נסיים את דרך העפר הארוכה ונבקר בגולפוס, מפלי הזהב ובגייזר המפורסם.
מבלי ששמנו לב, הגענו אל סוף המסע המשותף שלנו. נעוף מעל איסלנד בתור פרידה יפה עם טעם של עוד, נכיר ברגליים את עיר הבירה הצפונית בעולם, נפגש עם אדם מעניין לארוחת צהרים, נרחץ בלגונה הכחולה המטריפה ונאכל יחד ארוחת ערב פרידה אחרונה. יום מרגש לסיומו של טיול מרגש.
ניפגש בשדה התעופה בן גוריון לטיסה שתנחת באיסלנד בצהריים, לאחר עצירת ביניים בציריך נאסוף את המזוודות והג'יפים ונצא לרייקיאוויק, עיר הבירה הצפונית בעולם. נתמקם במלון, נאכל ארוחת ערב ונצא לחגוג את תחילת הטיול באטרקציה הכי שווה בעיר והכי איסלנדית - המרחצאות החמות של הסקיי לגון!
היום הראשון המלא ובו נבקר באתרים האיסלנדיים האולטימטיביים - גייזר המקורי, מפלי הזהב גולפוס, ת'ינגווטליר - המקום בו כל הסיפור של איסלנד מתחיל ונאכל ארוחת צהריים מיוחדת במיקום יוצא דופן..
היום נתחיל להנות באמת מהג'יפים שלנו - עמוק לתוך השטח, ה-highlands האיסלנדיים! נחצה נחלים, נטפס על הרים ונגיע למקומות מופלאים! לנדמנלאוגר באיסלנדית ''בריכות העם'' הוא אזור יוצא דופן בנוף המשתקף בו, סלעי ריוליט צבעוניים וגבעות אין-ספור שנראות כאילו נחתו מספר פנטזיה. נבחר מסלול אחד להליכה רגלית טובה ונמשיך לאורך היום בדרך הנופית שהעין לא תוכל לשבוע. עם ערב נשב בכיף במסעדה טובה ונקבל יחד את השבת.
היום נרד לעומקה של איסלנד - נכיר את המושג האיסלנדי ''סאגה'' והעושר ההיסטורי הטמון בו, בעיירה היפה רייקהולט נתוודע לאחת הדמויות המרתקות בתולדות האומה הצפונית - סנורי סטולרסון. לאחר מכן נרד לעומקה של איסלנד מילולית, בביקור במערת הלבה הגדולה ביותר באי. נטייל אל מעיינות חמים טבעיים ויפהפיים יוצאי דופן ואם נספיק נבקר גם במפלים המהפנטים: ''מפלי הלבה''.
לאחר ארבעה ימים בטבע ולכבוד סוף השבוע האיסלנדי נכיר את עיר הבירה רייקיאוויק מעט טוב יותר, נטייל בעיר שמגדירה עצמה בתור ''העיר הגדולה הקטנה ביותר בעולם'', נפגוש אנשים מעניינים, נפקוד את השוק המקומי, אם מזג האוויר יאיר פנים נקפוץ לפסטיבל עירוני ונעוף מעל איסלנד.
היום נגיע ל''נחל המעשן'' - מסלול מטריף ביופיו בטבע הבראשיתי של איסלנד לאורך נחל חם, נוכל גם לרחוץ בו ולאכול במסעדה שממקומת בנוף שאין דומה לו. נבקר במפעל להפקת אנרגיה גיאותרמית ונלמד כיצד האיסלנדים רותמים את איתני הטבע בהם הם חיים לטובתם.
ולעת ערב: הפתעה! :)
לקראת סוף הטיול ניקח את הג'יפים שלנו פעם נוספת לעומק השטח בטיול יוצא דופן לאחת הפנינות המדהימות ביותר של איסלנד! בשמורת תורסמורק יש הזדמנות מיוחדת לראות את הטבע האיסלנדי במיטבו. נוף מרהיב של קרחונים, נהרות, הרים ונחלים מכל עבר. כמובן שגם כאן נגלה את המקום גם דרך הרגליים שלנו בטיול יומי לא קשה במיוחד אך מספק מאוד!
היום האחרון של הטיול יוקדש לשיט לאי הקטן והמיוחד וידיי נשמע את סיפור המקום ונסכם את המסע שלנו. בהמשך היום ניסע רחצה משותפת, מרגיעה ומענגת בלגונה הכחולה המפורסמת והנהדרת וארוחת ערב מסכמת וחגיגית :)
נחזיר את הרכבים לעת ערב ונמריא חזרה הביתה עייפים, מרוצים ומלאים בחוויות ב-00:25